סביבת האינפלציה הישראלית נמצאת בעלייה והיא מהווה כאב ראש גדול לקברניטי המשק ולראשיו. נדמה שאין יום העובר ללא עוד הודעה על העלאת מחירים, ותו המחיר של החיים רק הולך ועולה. הנהלות מוצאות את עצמן מתמודדות עם התייקרות התשומות, המשאבים וחומרי הגלם בהם נעשה שימוש במהלך הפעילות של הארגון, והדבר מחייב אותן להדק את החגורה ולהקפיד על יעילות וחסכון בשימוש במשאבים הארגוניים. אחת התשומות המרכזיות בכל פעילות היא זו של אנרגיה וחשמל, שמחירם עולה, ומהווים משקולת על תקציב ההוצאות הארגוני. נשאלת השאלה – האם יש דבר הניתן לעשותו בהקשר זה? או שיש להתייחס למצב כמו למזג האוויר – שצריך לקבל אותו ולהתמודד עם השלכותיו? מטבע הדברים – התשובה כמובן שניתן לפעול כדי לצמצם ולנהל את הוצאות האנרגיה בארגון, ונפרט כיצד בהמשך מאמר זה.
מחיר החשמל בעלייה
אולם ראשית, נתחיל בנתונים. אם נדמה היה במהלך שנה שעברה כי העלאת הריבית על ידי בנק ישראל משפיעה בכיוון של הורדת סביבת האינפלציה, הרי שמאז תחילת השנה הכיוון של המחירים התהפך, וב-4 החודשים הראשונים של השנה המחירים זינקו בשיעור לא מבוטל של 1.8 אחוזים. חטיבת המחקר של בנק ישראל אף מעריכה כי שיעור האינפלציה בישראל צפוי לעמוד בסיכום שנת 2024 על 2.7 אחוזים.
אחד הגורמים המחוללים אינפלציה הוא עלייה במחירי החשמל. בחודש פברואר השנה (2024) נכנסה לתוקף העלאת תעריף החשמל בשיעור של 2.6 אחוזים, לכאורה מדובר בעלייה מתונה יחסית. אלא שאם נבחן את עליית מחיר החשמל (באגורות לקוט"ש), אזי נגלה כי בין ינואר 2020 ועד פברואר 2024 עלה תעריף החשמל בשיעור לא מבוטל בכלל של למעלה מ-17 אחוזים. על פי הערכה שפרסמה התאחדות התעשיינים – התייקרות החשמל בשיעור של 5 אחוזים לערך גורם עלות נוספת של למעלה מ-600 מיליון שקלים לתעשייה. המשמעות היא שבמהלך 4 השנים שבין 2020 ועד 2024 נוצרה עלות נוספת למגזר התעשייה של למעלה מ-2 מיליארד שקלים כתוצאה מהעלייה בתעריפי החשמל. זה כסף גדול מאוד, שמחייב הנהלות להיכנס לעומקם של דברים, לבחון את הנתונים, ולפעול כדי לבצע חיסכון בסעיף זה של ההוצאה התקציבית.
אז נכון, על מחירי החשמל לא נצליח להשפיע, אך על היקף הצריכה של חשמל בארגון, העסק או המפעל בו אנו עובדים – דווקא יש ביכולתנו להשפיע, ועושים זאת באמצעות ביצוע של התייעלות אנרגטית.
הפחתה של פליטות
אלא שהתייעלות אנרגטית אינה רק תורמת לשורה התחתונה של הארגון. להתייעלות אנרגטית ישנה גם השפעה על הפחתת הפליטות של גזי חממה להן אחראי הארגון, וההשפעה שלו על איכות הסביבה. העולם בחר בכיוון של מחויבות בהקטנת כמות הפליטות, וקבע יעדים ברורים שמטרתם להפחיתן עד כדי איפוסן, ולעשות זאת גם ברמה של מדינות וגם ברמה של ארגונים. למעשה, כיום ארגון הפועל בזירה הבינ"ל נדרש להוכיח את מחויבותו ליעדים אלו, וזו כוללת בין השאר תכנית פעולה ישימה של התייעלות אנרגטית. למעשה, ארגונים גלובאליים רבים ידרשו מהספקים שלהם ביצוע של התייעלות אנרגטית כזו שתפחית את שיעור הפליטות להם אחראית החברה, ואף תבצע ביקורות כדי לוודא את הביצוע בפועל.
כך לדוגמא, לשניידר אלקטריק עצמה ישנה תכנית רב-שנתית במסגרתה היא משתפת פעולה עם 1,000 הספקים הגדולים ביותר שלה במטרה לסייע להם להפחית את פליטות הפחמן שלהם. הפרויקט קרוי Zero Carbon Project, והיעד שלו הוא הפחתה של פליטות הפחמן אצל הספקיות בשיעור של 50 אחוזים בין השנים 2021 ועד 2025.
פתרון טכנולוגי לחיסכון באנרגיה
אז נשאלת השאלה האם יש מה לעשות בנידון? התשובה היא כן. הפתרונות הטכנולוגיים לניהול וניטור אנרגיה בעולם התעשייתי-ארגוני כבר קיימים, וניתנים ליישום בקשת רחבה של סקטורים במשק.
הפלטפורמה הטכנולוגית של שניידר אלקטריק (Schneider Electric) בתחום ניהול וניטור אנרגיה נקראת EcoSruxure Power. היא מנטרת בקביעות מערכות אנרגיה וחשמל בקשת רחב של מפעלים ומתקנים תעשייתיים, והיא ניתנת להתאמה על פי צרכי הלקוח. המערכת מאפשרת להקטין את צריכת האנרגיה בשיעור ממוצע של עד 10 אחוזים, מפחיתה את עלויות האנרגיה המכבידות על הארגון, משפרת את הנצילות האנרגטית של הארגון, ומסייעת להתמודד עם דרישות הנוגעות לקיימות וצמצום פליטות פחמן.
בנוסף , הפלטפורמה הטכנולוגית של שניידר אלקטריק תואמת ומאושרת ליישום על פי תקן ניהול האנרגיה ISO 50001. התקן מתאים לחברות וארגונים המעוניינים להקטין את הוצאות התפעול השוטפות, לייעל את ניצול מקורות האנרגיה, ולנהל את צריכת האנרגיה באופן מיטבי.
לשניידר אלקטריק יש ניסיון עשור של עשרות פרויקטים להטמעה של מערכות ניטור וניהול אנרגיה בישראל – כולל במפעלי תעשייה, בתי חולים, דאטה סנטרים, קמפוסים, בנייני משרדים, מבני מסחר, בתי מלון ועוד. כחברה בינלאומית לשניידר אלקטריק קיים גם ניסיון עשיר ורחב בעשרות אלפי התקנות מסביב לעולם בהן יושמו הטכנולוגיות בהצלחה.
אודות שניידר אלקטריק
שניידר אלקטריק פעילה ביותר מ-100 מדינות. הכנסותיה בשנת 2023 עמדו על כ-36 מיליארד יורו, ומספר העובדים בעולם עומד על יותר מ-160 אלף. בליבת הפעילות של החברה נמצא המעבר לדיגיטל של תחומי ניהול האנרגיה ואוטומציה תעשייתית, תשתיות, מרכזי נתונים ובניינים חכמים.
בסניף הישראלי של החברה מועסקים כ-150 עובדים. החברה שותפה בהיבטי ניהול האנרגיה בפרויקטים לאומיים, דוגמת שדה התעופה הבינלאומי רמון הסמוך לאילת, עיר הבה"דים בנגב, חשמול רכבת ישראל, השדה הסולארי באשלים, ועוד.