קיימת חשיבות גבוהה לקיים רציפות תפעולית של הדאטה סנטר בשגרה, אך החשיבות הזו עולה עוד יותר בחירום. כל פגיעה בתפקודו של מרכז המחשוב הארגוני יכולה לגרום לפגיעה ביכולת הפעולה של הארגון, ובמיוחד בזמנים בהם הוא נדרש לביצועים גבוהים יותר.
כדי לעשות זאת צריכים מנמ"ר הארגון ומנהל התשתיות להתכונן גם לתרחישי קיצון שיכולים להתקיים במצב חירום – בין אם מדובר במצב חירום בטחוני, מצב חירום כתוצאה מאסון טבע או תוצאה של פגעי מזג אוויר.
הראשון – יש לחזק את האבטחה הפיזית של מתקן הדאטה סנטר. המתקן צריך להיות נגיש לאלו הצריכים גישה אליו, ולשם כך יש לבצע בדיקה מי העובדים המורשים להיכנס אליו, לבצע דילול של כמות ההרשאות, לחזק את יכולות הבקרה והניטור של הנכנסים למתקן, ואפילו להגדיר מקרים בהם יש להציב בכניסה למתקן שומרים חמושים.
השני – נדרשת בדיקה תקופתית מקיפה של כלל המערכות הפיזיות במתקני הדאטה סנטר. זה כולל את מערכות הזנת החשמל, גם מקורות חברת חשמל אך גם של מערכות הגיבוי בחירום (מערכות אל-פסק, באנגלית UPS). כמו כן נדרש לבדוק את התקינות של מערכות קירור הדאטה סנטר (צ'ילרים), מערכות המיועדות לנטרול של חום בתוך הדאטה סנטר (CRAH) והן בעלות קריטיות לרציפות תפקודית של המתקן, מערכות התקשורת המחברות אל תוך המתקן ומהמתקן החוצה.
השלישי – יש לוודא את התקינות של מתקני הדאטה סנטר החילופיים, המכונים בשם DR. מתקנים אלו תפקידם להיכנס לפעולה כאשר מתקיימת פגיעה בתפקוד הדאטה סנטר הראשי של הארגון, והם צריכים לכלול גיבוי מלא של המערכות והמידע אשר קיימים במתקן הדאטה סנטר הראשי. העברה מסודרת של ניהול הארגון מהדאטה סנטר הראשי לדאטה סנטר חילופי מחייבת תרגול מעת לעת של צוותי התשתיות, כמו גם פריסה והעברה של אנשי התשתיות מהדאטה סנטר הראשי לחילופי. עוד נדרש לוודא את התקינות של המערכות הפיזיות במתקן החילופי, ולוודא שמתקיימים תהליכי גיבוי רציפים בין שני המתקנים. בישראל קיימים היום מגוון רחב של חוות דאטה סנטר לאירוח של מתקני DR ובפריסה גיאוגרפית רחבה. זה מאפשר לארגונים להתאים לעצמם את ספק ה-DR לפי קריטריונים של מיקום ג"ג, עלויות, רמת השרידות של המתקן והאבטחה שלו.
הרביעי – נדרשת הקשחה של גורמי אבטחת הסייבר במתקן הדאטה סנטר. כיום קיימים מגוון רחב של רכיבים, מכשירי קצה או סנסורים "חכמים" המתחברים לרשת ומספקים מידע על המתרחש במתקן. לעיתים עקב חוסר מודעות לנושאים של סייבר הגישה לרכיבים אלה מרחוק הינה באמצעות סיסמת ברירת המחדש של היצרן. יש להחליף את הסיסמאות של הרכיבים ה"חכמים" בדאטה סנטר, ולמנוע מתן אפשרות לפריצה פשוטה אליהם. כמו כן, יש גם לבצע בדיקה של מצב עדכוני התוכנה החסרים על גבי חומרה או תוכנה המותקנים בדאטה סנטר. רשימת הפגיעויות (vulnerabilities) אותן יכול לנצל תוקף סייבר היא גבוהה, והדבר מחייב ביצוע של בדיקת הסטטוס במתקן, ביצוע תעדוף של התקנת שדרוגי התוכנה (Patch), והתקנתם בצורה מתוכננת ומנוהלת.
החמישי והאחרון – יש לפעול כדי להביא לביצועי שיא את התוכנות בהן נעשה שימוש לניהול הדאטה סנטר, דוגמת מערכת DCIM לניהול וניטור הדאטה סנטר, או מערכת בקרת המבנה של המתקן. הדבר יבטיח שהמערכות הללו, המיועדות לשמש כעיניים של מנהלי המתקן לגבי כשירותו, יפעלו באופן מיטבי, ויש לכך חשיבות רבה בכל עת – בשגרה, ועל אחת כמה וכמה בחירום.
ביצוע של חמשת התהליכים המתוארים במאמר זה יבטיח שהדאטה סנטר הארגוני יתפקד בכושר שיא, יפחית את הסיכונים לחוסר רציפות תפעולית, יאפשר לארגון להתמודד בצורה טובה יותר עם כל שעת חירום, וימנע תקלות לא רצויות שביכולתן למנוע מהארגון לעמוד בייעודו. שני דברים שירוויח הארגון בנוסף – דאטה סנטר מוכן לחירום הוא גם דאטה סנטר יעיל, חסכוני ברמת העלויות שלו, וחסכוני אנרגטית.
כי את זה צריך לזכור ולדעת כל מנמ"ר או מנהל תשתיות – הארגון כולו, מהקודקוד ועד אחרון העובדים – מצפים לרציפות טכנולוגית מלאה, בשגרה ועל אחת כמה וכמה בחירום. אחד הגורמים המרכזיים הנדרשים כדי לעמוד בדרישה הזו היא דאטה סנטר הפועל מסביב לשעון, במקסימום של ביצועים, ובמינימום של תקלות.