תוויות מסוג Type I כפופות לתקן ISO 14024:2018 תוויות והצהרות סביבתיות – תוויות והצהרות סביבתיות – תוויות סביבתיות מסוג Type I – עקרונות ונהלים. תוויות אלה מבהירות שמוצר או שירות מסוים עומד בקריטריונים סביבתיים ספציפיים וכמותיים, כפי שנקבעו על-ידי ארגוני צד שלישי עצמאיים, או חורג מהם. לפיכך, תוויות מסוג Type I מחייבות אימות של צד שלישי, מה שהופך אותן לאמצעי אמין ושימושי לצורכי 'צמצום' הרשימה הארוכה של מוצרים או שירותים פוטנציאליים. עם זאת, קבלת תוויות כאלה עלולות להציב מכשול מבחינת עלות עבור ספקים, במיוחד אם הרשימות שלהם כוללות מוצרים רבים בקטגוריות שונות. הדבר עוזר להסביר מדוע מספר המוצרים שכוללים תוויות כאלה הוא כה מועט. דוגמאות לתוויות מסוג Type I מוצגות באיור 2.

במקרה של Energy Star, תווית זו מאמתת את רמת היעילות עבור קטגוריות מוצרים שונות. לדוגמה, אם מישהו מחפש מערכת אל-פסק (UPS) יעילה, הוא יכול להשתמש בדירוג Energy Star במאתר המוצרים כדי לחפש את מערכת האל-פסק היעילה ביותר בטופולוגיה נתונה. בעוד שתוויות מסוג Type I מספקות אמצעי נוח ותקף לביצוע השוואה בין תכונות שונות, כגון יעילות, הן אינן מבוססות על הערכת מחזור חיים (LCA).

איור 2 – דוגמאות לתוויות מסוג Type I

תוויות מסוג Type II כפופות לתקן ISO 14021:2016 תוויות והצהרות סביבתיות – תביעות סביבתיות בהצהרה עצמית (תיוג סביבתי מסוג Type II). בדומה לתוויות מסוג Type I, הן קובעות שמוצר או שירות עומדים בקריטריונים סביבתיים ספציפיים וכמותיים או חורגים מהם. עם זאת, כפי שהכותרת רומזת, תוויות אלה הן בעצם הצהרה עצמית, כלומר יצרן המוצר יכול ליישם כל טענה, ללא אימות של צד שלישי. לרוע המזל, יצרנים מפוקפקים מנצלים זאת ומספקים טענות כוזבות על גבי תוויות סוג Type II. לכן, אם ברצונך להשתמש בתוויות מסוג Type II, עליך לבצע בדיקת נאותות במסגרת ההערכה שלך. על היצרן לספק את התיעוד הבסיסי של תוכנית ההתוויה שהוא מיישם, בצירוף הנתונים הרלוונטיים. בהתאם לאמור בתקן ISO 14021: "על מתודולוגיית ההערכה המשמשת את מי שטוענים טענות סביבתיות להיות ברורה, שקופה, מבוססת מדעית ומתועדת". בנוסף, על היצרן להחזיק ברשותו נתונים רלוונטיים שיוכלו לאמת את טענותיו. התווית אינה צריכה לרמוז שהמוצר מאושר או מאומת באופן אחר על-ידי צד שלישי כלשהו. דוגמאות של תוויות מסוג Type II מוצגות באיור 3, הראשונה היא תווית מסוג Green Premium של שניידר אלקטריק שנדונה במאמר הטכני, הנחיות לגבי התווית האקולוגית Green Premium.

איור 3 – דוגמאות לתוויות מסוג Type II

תוויות מסוג Type III כפופות לתקן ISO 14025 תוויות והצהרות סביבתיות – עקרונות ותהליכים (הצהרות סביבתיות מסוג Type III). במילים פשוטות, הצהרה לגבי מוצר סביבתי (EPD) היא מסמך שמסכם את נתוני מחזור החיים הסביבתי של מוצר או שירות שתוקפו הוא לרוב 5 שנים. הצהרות EPD עוזרות לכותבי מפרטים לקבל החלטות לגבי מוצרים בהתאם לקיימות הסביבתית שלהם. הדבר דומה לתוויות עם נתוני ערכים תזונתיים שמוצמדות לאריזות של מוצרי מזון כדי לעזור לנו להחליט פריט מזון עלינו לקנות. הסיבה העיקרית שבגינה תוויות עם ערכים תזונתיים עוזרות לקונים לבצע השוואות בין פריטי מזון דומים היא תקנון תצורת התוויות (במדינות שבהן נמכרים פריטי המזון). באופן דומה, הצהרות EPD עוזרות לכותבי מפרטים לבצע השוואות בין מוצרים באותה קטגוריה, כגון מפסק ראשי, בקלות רבה יותר. תקן ISO 14025 "קובע את העקרונות ומציין את הנהלים לפיתוח תוכניות עבור הצהרות סביבתיות מסוג Type III והצהרות סביבתיות מסוג Type III".

יש להקפיד שהצהרות EPD מבוססות על נתוני LCA או על נתוני ניתוח מלאי מחזור חיים, המפוקחים בהתאם לתקן ISO 14040. חשוב לציין כי ISO 14040 הוא תקן גנרי החל על כל סוגי המוצרים והשירותים, לכן הוא אינו ישים במיוחד עבור קטגוריית מוצרים ספציפית. מפעילי תוכניות עוזרים לצמצם את הפער הזה באמצעות ניהול תוכניות עם תאימות לתקן ISO 14025 על מנת להבטיח שהצהרות EPD יציגו את אותו סוג של מידע.

על פי תקן ISO 14020, מפעיל תוכניות יכול להיות "חברה או קבוצה של חברות, ענף תעשייתי או איגוד מסחרי, רשויות או סוכנויות ציבוריות, גוף מדעי עצמאי או כל ארגון אחר". מפעיל התוכניות מפתח, מאשר ומפרסם את כללי קטגוריית המוצרים (PCR) ואת הכללים הספציפיים למוצר (PSR) (יש לעיין בהערת סיום 5). PCR הם "קבוצה של כללים, דרישות והנחיות ספציפיים הדרושים לצורכי פיתוח הצהרות סביבתיות מסוג Type III עבור קטגוריית מוצרים אחת או יותר" (יש לעיין בהערת סיום 6). לדוגמה, PCR הקשורים למאמר זה מכסים מוצרים חשמליים, אלקטרוניים ו-HVAC-R וקובעים כיצד יצרנים נדרשים לבצע LCA. PSR מגדירים כללים עבור מוצרים ספציפיים בקטגוריה זו, כגון מפסק, מזגן, רכיב אל-פסק (UPS) וכו'. מפעילי תוכניות גם מנהלים את הרישום והפרסום של הצהרות EPD ומנסים להבטיח שיצרנים לא יזכו ביתרון לא הוגן באמצעות כיפוף הכללים בעת יצירת הצהרות EPD משלהם. אנו דנים בכמה נקודות הכשל הללו בחלק 'הנחיות לביצוע השוואות מוצרים מדויקות'.

טבלה A.1 מהתקן ISO 14040 מציגה סיכום של הצעדים והגופים המעורבים בפיתוח והפעלה של תוכנית הצהרה סביבתית. איור 4 ממחיש זאת ומראה שהצדדים המעורבים הם חלק מהתהליך. התקן קובע כי "בעלי עניין עשויים לכלול ספקי חומרים, יצרנים, איגודים מסחריים, רוכשים, משתמשים, צרכנים, ארגונים שאינם ממשלתיים (NGO), גופים ציבוריים וכאשר רלוונטי, גופים עצמאיים וארגוני הסמכה".

אנו מספקים הצהרות EPD שנקראות 'פרופילים סביבתיים של מוצרים' (PEP). PEP הוא המונח שמשמש את מפעיל התוכניות, איגוד PP, המנהל את התוכנית להצהרה סביבתית של PEP ecopassport. מפעיל תוכניות זה תומך בכללי PCR עבור מוצרי EEE ו-HVAC. יש לשים לב שיצרני מוצרים מפתחים בדרך כלל הצהרות EPD בהתאם לכללי מפעיל התוכניות, אך עליהם לאמת את ההצהרות באופן עצמאי או פנים-ארגוני (יש לעיין בהערת סיום 7) או באמצעות פנייה למומחים חיצוניים, כמפורט בתיעוד של הצהרות EPD. בעוד שהצהרות EPD מקלות עליך לכמת את הקיימות הסביבתית של מוצרים שונים, הן גם מספקות את המידע שחברות נדרשות לבחון לגבי פליטות מסוג Scope 1, ‏Scope 2 ו-Scope 3 על מנת להציג את רמת ההתקדמות בהשוואה ליעדים הסביבתיים של הארגון. איור 5 מציג דוגמה להצהרת PEP עבור מפסק אוטומטי לגילוי תקלות קשת חשמלית.

לסיכום, תוויות מסוג Type III, כלומר, הצהרות EPD, הן כלי מרכזי שנועד לספק הערכה כמותית של ההשפעה הסביבתית של מוצר. מסמכים אלה מבוססים על תקני ISO ומאומתים. על יצרנים לאפשר גישה חופשית להצהרות EPD. תוויות מסוג Type I הנן תוויות עם אימות של צד שלישי – הן שימושיות עבור בחינת אמצעי ביצועים ספציפיים, כגון נצילות אנרגיה. לבסוף, תוויות סוג Type II עשויות להיות מועילות אם היצרן מספק את התיעוד הבסיסי שעליו הן מבוססות על מנת להוכיח את מהימנותן.

זהו המוצר שעליו מבוסס מידע הקיימות, המהווה את בסיס ההשוואה. הוא אף עשוי לכלול את תיאור המוצר. כללי הצהרות EPD מאפשרים למוצר סימוכין כזה להוות ייצוג עבור כל דגמי המוצר. מאוחר יותר, נדון באופן שבו ניתן להשתמש בנתונים של מוצר סימוכין כדי לבצע הערכה של נתוני הדגם של מוצר היעד.

קובעת את רמת הפונקציונליות של המוצר המייצג. לדוגמה, "הורדת מתח בקו אספקה של 75kVA לרמות מתח שבשימוש הלקוח הסופי בהתאם לדרישות נצילות האנרגיה המוגדרות על-ידי DOE (משרד האנרגיה) למשך 20 שנה". לעיתים, היחידה הפונקציונלית נקבעת לפי יחידת אנרגיה, משקל יחידה וכו'. יש לשים לב שבכדי להשוות בין שתי תוויות PEP, יש לוודא שהיחידה הפונקציונלית ומתודולוגיית ההערכה זהות. לקבלת מידע נוסף, יש לעיין בסעיף 'הנחיות לביצוע השוואות מוצרים מדויקות'.

הגדרה זו מספקת את המשקל של מוצר הסימוכין, כמו גם פירוט באחוזים של החומרים המרכיכים אותו, אלרבות אריזה. המשקל הכולל משמש לצורכי חישוב פרופורציונלי של הנתונים הסביבתיים עבור דגם אחר.

הגדרה זו מספקת מידע לגבי הייצור, ההפצה, ההתקנה, השימוש וסוף מחזור החיים של מוצר הסימוכין, בהתאם למצוין בניתוח מחזור החיים שלו. אלה הן חלק מההנחות שהיו בשימוש ב-LCA.

חלק זה נפתח מספר הנחות LCA נוספות. איור 6 מציג דוגמה של הנחות אלה בטבלת ההשפעות הסביבתיות עבור פסי צבירה חשמליים. השורה האחרונה בטבלה חשובה במיוחד מכיוון שהיא מעבירה את גורם הפליטה (יש לעיין בהערת סיום 8) שנמצא בשימוש במסגרת הערכת LCA. אנחנו נדון בהנחה חשובה זו בחלק הבא.

לאחר הטבלה מוצגת רשימה של 'מדדי השפעה' עבור מוצר הסימוכין שמודדים את ההשפעות הסביבתיות של מוצר. ערכים אלה מוצגים בדרך כלל בסימולים מדעיים (כגון 2.52E+02). אחד ממדדי ההשפעה על הסביבה העיקריים הוא:

• 'תרומה להתחממות הגלובלית' או 'התחממות גלובלית', בדרך כלל ביחידות של ק"ג CO2e (e מייצג 'שווה ערך'). עבור רוב האנשים, הדבר מציין את מה שמכונה 'טביעת הרגל הפחמנית' של המוצר.

מדד זה ומדדי השפעה נוספים מספקים ערכי מדידה עבור כל אחד מחמשת השלבים במסגרת הערכת LCA ומצוינים במסגרת כללי PCR באופן הבא:

• 'ייצור' – "החל בהפקת משאבים טבעיים וכלה בייצור מוצרים, אריזתם ומסירתם לפלטפורמת הלוגיסטיקה הסופית של היצרן";
• 'הפצה' – "הובלה מהפלטפורמה הלוגיסטית הסופית של היצרן עד להגעת המוצר לנקודה שבה נעשה בו שימוש";
• 'התקנה' – "התקנת המוצר בנקודה שבה נעשה בו שימוש";
• 'שימוש' – "שימוש במוצר ותהליכי התחזוקה הדרושים כדי להבטיח את יכולת השימוש בו";
• 'סוף מחזור חיי השירות' – "פירוק, פינוי והובלה של מוצר בסוף חיי שירות שלו אל מרכז טיפול או אל מטמנה ויישום טיפול בסיום מחזור חיי השירות".

החלק האחרון בהצהרת PEP מוצג כטבלה הכוללת:

• את התאריך שבו הונפקה הצהרת PEP;
• את תקופת התוקף;
• את כללי PSR והגרסה שעליה מבוססת הצהרת PEP;
• אימות בלתי תלוי של ההצהרה והנתונים; הסימול X מציין אם הצהרת PEP מבוססת על אימות פנים ארגוני או על אימות חיצוני.

הנתונים בהצהרת PEP אינם מדויקים. לכן, אם הערכים של מדד מסוים בהפרש של 10% זה מזה, שני המוצרים צריכים להיחשב כשווים לגבי אותו מדד. זאת בשל מרווח השגיאה ‎+/- 5% עבור הערכים המדווחים של היצרים, כפי שמאפשרים התקנים. לדוגמה, אם טביעת הרגל הפחמנית של מוצר A היא 100 ק"ג ושל מוצר B היא 105 ק"ג, יש להתייחס אליהם כאל מוצרים שווים, מכיוון שמרווחי ה-'+' וה-'-' חופפים.

מסמכי PEP מכילים נתונים רבים, חלקם מורכבים. לכן, על מסמכי PEP לספק קישור להגדרות של המונחים שבהם נעשה שימוש. הדבר אפילו חשוב יותר בעת השוואה בין מוצרים של יצרנים שונים, מכיוון שההגדרות מספקות אימות לכן שההשוואה מתבצעת בין סוגי נתונים זהים.

השוואת טביעת הרגל הכוללת אינה מבטיחה שמתבצעת השוואה בין ערכים דומים, אלא אם כל שלב של הערכת LCA מתבצע באופן דומה. הסעיף הבא מדגים את החשיבות של הנחה זו.

כל מוצרי החשמל מדגימים הפסדי חשמל אשר מייצרים פליטות פחמן. עם זאת, היקף הפליטות תלוי מאוד בגורם הפליטה, שהוא היחס בין גזי החממה הנפלטים לכל קוט"ש שהופק. הערכת LCA מתחשבת בגורם פליטה מסוים בעת חישוב פליטות הפחמן שנוצרות במהלך שלב השימוש' במוצר.

אם גורם הפליטה אינו זהה בכל המוצרים המושווים, לא ניתן לבצע השוואה הוגנת. הדבר חשוב במיוחד עבור מוצרים חשמליים אקטיביים, כגון מזגנים ומערכות אל פסק, מכיוון שהפליטות בשלב השימוש מייצגות בדרך כלל את רוב הפליטות הכוללות המחושבות במסגרת הערכת LCA. לדוגמה, ייתכן שהצהרת PEP עבור מערכת אל פסק (UPS) יעילה (למשל 95%) תציג סך פליטות גבוה פי שלושה בהשוואה למערכת אל פסק פחות יעילה (למשל 80%). כפי שמוצג בטבלה 1, דוגמה זו מחושבת תוך הנחה של גורם פליטה כולל עבור 27 מדינות האיחוד האירופי (0.231 ק"ג CO₂e/kWh) בהשוואה לגורם הפליטה בצרפת (0.062 ק"ג CO₂e/kWh). למרות שהדבר אינו נראה הוגן, מפעילי תוכניות מאפשרים ליצרנים להשתמש בגורמי פליטה ספציפיים למדינה עבור דגמים שנמכרים במדינה זו. עם זאת, במקרים מסוימים, אותם דגמים נמכרים גם ברחבי העולם.

יתר על כן, הערכת PEP של 'מודל אנרגיה בשימוש' (השורה האחרונה באיור 6) מסבכת עוד יותר את האפשרות לוודא את גורם הפליטה מכיוון שהוא מצוין לרוב במונחים של קוד תערובת חשמל, כגון '<1 kV;‏ EU-27'. אם לא ניתן לוודא את גורם הפליטה עבור כלל המוצרים, הדרך היעילה ביותר להעריך את רמת הפליטה בין שני מוצרים או יותר היא להשוות את רמת היעילות שלהם תחת אותו עומס בעזרת שימוש במחשבוני נצילות. לדוגמה, 'מחשבון השוואת יעילות של מערכת אל פסק חד-פאזית' מספק דרך יעילה ופשוטה להשוואת רמת היעילות בין שתי מערכות אל פסק שונות. יש לשים לב שבעוד ששיטה זו אינה מתחשבת בפליטות תחזוקה במהלך שלב השימוש, אפשר להתעלם ממנה עבור מוצרים מסוימים, כגון מערכות אל פסק, מכיוון שהיא מייצגת אחוז זניח מהשימוש כולל (<2%).

לבסוף, אם מחשבוני יעילות אינם זמינים עבור המוצר המשווה, מומלץ לבקש מהיצרן לספק את עקומת היעילות של המוצר, כדי שניתן יהיה להשוות את רמת היעילות של כל המוצרים תחת אחוז עומס זהה.

מפתח הסרה: אם גורם הפליטה אינו זהה בכל המוצרים המושווים, לא ניתן לבצע השוואה הוגנת.

פרופיל שימוש קובע את רמת העומס באחוזים ואת פרק הזמן שבו המוצר המייצג פועל במהלך מחזור חייו (שורה רביעית באיור 6). לדוגמה, פרופיל שימוש יכול לציין עומס של 25% במהלך 20% ממחזור החיים, עומס של 50% במהלך 20%, עומס של 75% במהלך 30% ועומס של 100% במהלך 30%. פרופיל השימוש משמש לצורך חישוב פליטות הפחמן שנדונו בסעיף הקודם. אם פרופילי השימוש שונים, לא ניתן לבצע השוואה בין הערכים. לבסוף, פרופילי השימוש מבוססים על מצבי פעולה ספציפיים (כגון 'מצב רגיל', 'מצב חיסכון'), לכן מצבים אלה חייבים גם להיות עקביים בעת ביצוע השוואות בין מוצרים.

כללי PEP מאפשרים למוצר סימוכין כזה להוות ייצוג עבור כל דגמי המוצר. השוואה ישירה בין מוצרי סימוכין משני PEP או יותר עשוי להוות השוואה של טביעת רגל פחמנית עבור מוצרים בעלי קיבולות שונות (כגון מפסק 100A לעומת מפסק 600A) – השוואה שאינה תקפה. לעיתים, כמו במקרה של ציוד מיזוג אוויר, הערכת PEP מספקת את מדדי ההשפעה הסביבתית ביחידות מנורמלות (כגון ק"ג CO2e לכל kW קירור). אם המדדים אינם מנורמלים, יש להגדיל את המדד הסביבתי של מוצר הסימוכין באופן יחסי באמצעות שימוש במשקלו (כגון פליטות במהלך הייצור בק"ג עבור ק"ג של משקל מוצר הסימוכין). באופן דומה, יש צורך להרחיב באופן יחסי את נתוני השימוש עבור מוצר הסימוכין באמצעות שימוש בערך קיבולת החשמל הנקובה שלו (כגון פליטות שימוש בק"ג עבור כל ואט של קיבולת מוצר הסימוכין). טבלה 2 מספקת דוגמה לאופן שבו יש לחשב את הפליטות במהלך הייצור עבור 'דגם B', הדגם שיש להעריך, באמצעות שימוש ב'דגם A', מוצר הסימוכין בהערכת PEP.

יש לחזור על התהליך עבור כל אחד מהמדדים הסביבתיים שברצונך להעריך. נתונים אלה אינם תואמים לרמת הדיוק הצפויה של הנתונים במסגרת הערכת PEP.

הערכות PEP עם גרסאות PSR ו-PCR שונות עשויות להציג סטיות שהופכות את ההשוואה לשגויה. יש לעיין בטבלה בעמוד האחרון כדי לאמת את גרסאות PSR ו-PCR.

איננו ממליצים לבצע השוואות של EPD ממפעילי תוכניות שונים (כגון מ-P.E.P. Association ומ-Ecoleaf). זאת, בעיקר מכיוון שרכיבי ה-PCR עליהם מבוססים ניתוחי מחזור החיים כנראה שונים. התפתחותם של מפעילי תוכניות (יש לעיין בהערת סיום 9) במהלך השנים, במיוחד בענף חומרי הבנייה, הובילה למאמצים שונים ליצירת הרמוניה בין כללי PCR שונים. עם זאת, עד היום אין עדיין ארגון כלשהו שיכול להבטיח עקביות של כללי PCR בקרב כל מפעילי התוכניות.

מהדורה 4 של PCR כוללת שלב נוסף שנקרא Module D, 'יתרונות ועומסים נטו שחורגים מגבולות המערכת'. שלב אופציונלי זה מאפשר ליצרנים לבקש אשראי סביבתי עבור 'שימוש חוזר, שחזור ו/או מיחזור'. לדוגמה, אם בוצע מחזור של מוצר כלשהו בהיקף של 100%, היצרן יבקש ערך שלילי השווה לטביעת הרגל של שלב הייצור. הדבר תקף רק אם היצרן מיישם תוכנית מיחזור שממחזרת 100% מכל מוצר בסיום מחזור חייו לצורכי שימוש כחומרי גלם. בנוסף, על תוכנית המיחזור לכסות גם את מיקומך. לפני קבלה 'עיוורת' של אשראי זה, יש לבקש מהיצרן מידע מפורט לגבי תוכנית המיחזור שלו, תוך הקפדה על האופן שבו הוא יכול להבטיח כי 100% מהמוצרים מוחזרים אליו ואינם מושלכים לאשפה.

לעיתים, הערכות PEP אינן מכילות רכיבים שהיית מצפה שיכילו ויוצרות מצג שלפיו טביעת הרגל של יצרן אחד נמוכה באופן משמעותי מאשר טביעת הרגל של יצרן אחר. לדוגמה, ייתכן שהערכת PEP של מערכת אל פסק אינה מתייחסת לסוללות. ברוב המקרים, הערכות PEP של אביזרי מיתוג או לוחות חשמל אינן מתייחסות למפסקים אוטומטיים. כדי למנוע טעות זו, יש לקרוא בעיון הערכות PEP כדי ללמוד מה הן אינן מכילות.

זו היכולת של מוצר 'להתקיים זמן רב ללא שחיקה מהותית באיכותו או בערכו'. בקיצור, ככל שמוצר מבצע את פעולתו תוך ביצוע משימות תחזוקה מועטות ובלאי מינימלי, הוא יותר בר-קיימא (בהנחה שהוא גם יעיל ורלוונטי). בעת השהיית הצורך להחליף את המוצר, כל המשאבים הדרושים לצורכי ייצור המוצר החלופי נדחים, כמו גם ההשפעה הסביבתית של השלכת המוצר הישן. מודולריות יכולה להוות גישה תכנונית יעילה שנועדה לשפר את רמת העמידות של המוצר בשתי דרכים קשורות. ראשית, כשמוצר הוא מודולרי, ניתן לתקן את המודול התקול באמצעות החלפתו במודול חדש במקום להחליף את המוצר כולו. שנית, מודולים מתוקננים מאפשרים ליצרנים לשפר במהירות את רמת האמינות של המודול בהשוואה למוצר דומה שאינו מודולרי. המשמעות היא שיש צורך בפחות תיקונים וכתוצאה מכך, פחות פסולת מגיעה למזבלות. דוגמאות למוצרים מודולריים כוללות ציוד מיתוג מבודד ומערכות אל פסק (מודולים של חלוקת חשמל וסוללות שניתנים להחלפה).

עבור מוצרים עם רכיבים 'מתכלים' (כגון מסנני אוויר), עמידות מרמזת גם על העובדה שהיצרן יציע חלקי חילוף ושירותי תחזוקה לכל אורך מחזור חיי המוצר. מידע זה מעניק למקבלי ההחלטות יכולת להיות בטוחים יותר בעת בחירת מוצרים עם עלות בעלים כוללת (TCO) נמוכה יותר, במיוחד במקרים שבהם העלות מראש של מוצר אחד נמוכה באופן מהותי מעלות מראש של מוצר אחר. הערכת עמידות מבוססת על תקנים כגון התקן האירופאי CSN EN 45552, השיטה הכללית להערכת עמידות מוצרים הקשורים לאנרגיה.

מתארת את היקף התיקון שניתן לבצע במוצר. בדומה לעמידות, תיקון המוצר מאפשר להשאירו בשירות למשך פרק זמן ארוך יותר ולשפר בכך את רמת הקיימות שלו. יכולת תיקון מכוסה במסגרת התקן האירופאי CSN EN45554, 'שיטות כלליות להערכת היכולת לתיקון, שימוש חוזר ושדרוג מוצרים הקשורים לאנרגיה'. כמו כן, יכולת תיקון מאפשרת תיקון קל יותר של המוצר. לדוגמה, במקרה של אביזר מיתוג, יכולת התיקון משתפרת באופן מהותי הודות לשימוש ברכיבים מודולריים. דוגמאות נוספות כוללות שימוש בתוכנה המספקת התראות למשתמש במקרים של כשל במערכת המשנה, שימוש בחלקים ובמהדקים מתוקננים וגישה קלה לחלקי חילוף שתדירות החלפתם היא הגבוהה ביותר.

יכולת זו מתארת את האפשרות להחזיר את המוצר בתום מחזור חייו בחזרה אל היצרן, באופן ישיר או באמצעות ספק שירות. מטרת ההחזרה היא לחלץ את הערך המרבי ממוצרים בתום מחזור חייהם לעומת השלכתם לאשפה שמובילה לבזבוז משאבים נוספים. כשיצרנים הופכים את החזרת המוצרים בתום מחזור חייהם לתהליך קל, הם מגדילים באופן ניכר את השתתפותם בתוכנית 5R (תיקון, שיפוץ, ייצור מחדש, שימוש חוזר ומיחזור) ונהנים מאפשרויות נוספות להארכת מחזור החיים של מוצרים קיימים באמצעות הגדלת המלאי של חלקי חילוף ויחידות משופצות. לאחר מכן, ניתן למחזר מוצרים או רכיבים שלא ניתן לשפצם.

כדי לבקש ביצועי 'איסוף' עבור מוצר כלשהו, על היצרן לאשר את המוצר לצורכי החזרה לאחד או יותר מספקי השירות שלו. המשמעות היא שהיצרן פיתח תהליך להחזרת מוצרים בתום מחזור חייהם שפועל בין המשתמשים לספקי השירות או מבוצע ישירות אל מתקני היצרן. משמעות נוספת היא שחברי הצוות שקולטים את המוצרים רוכשים מיומנות בעת עיבודם. החזרת מוצר בתום מחזור החיים שלו עשויה גם לזכות את המשתמש בשדרוגים למוצרים חדשים.